קצב קבוע של השתחזרות מסת היקום לאנרגיה

קצב קבוע של השתחזרות מסת היקום לאנרגיה

E=Total[m(1+ D)]    D = distance travelled by mass since singularity

שוב:
לדעתי… כל היקום הוא מיקבץ מאבקים בין כן או לא, בין ביחד או לחוד, בין להתאחד או להיפרד… זו לא סתם קלישאה. הכן והלא , הביחד והלחוד והלהתאחד או להיפרד מחיבים זה את זה. בלי האחד אין השני.

מתכונת זו נובעת מכך שהאנרגיה והמסה של היקום מחיבים זה את זה. בלי האחד אין השני ושניהם ביחד מתקימים במצב הסינגולריטי אולי אחת לכעשרים ביליון שנה במונחי זמננו. וממצב הסינגולריטי  אנו יודעים שבמהותם הם אחד ושהכמות שלהם אחת ואנו יודעים שכמות זו קבועה כי היא מורכבת ממספר קבוע של גרביטונים. ואנו יודעים כי עקב מהות הגרביטון כל תצורה של מסה היום היא תוצאה של גרביטונים הממשיכים להשתחרר בקצב קבוע מרסיסי המפץ הגדול, שהכמות שלהם הולכת ומתמעטת, וכך נהפכים לאנרגיה כלומר למסה בתנועה. כי קרוב לוודאי שתנועת הגרביטונים מחזורית, בין שני הקטבים - הכל מסה או הכל אנרגיה.

היקום מתפשט כי:
ממתכונת המפץ הגדול, כמו מניסיון אישי שלנו, מוכר לנו תהליך דחיסת חומר ככל האפשר עד שהדחס מתנפץ.

שני הקטבים של היקום, הידחסות המסה של היקום לסינגולריטי, והתנפצותה והתפשטות היקום, מתבצעים כולם בתהליך המרה אנרגיה-מסה, פעם לכיוון כולו אנרגיה ופעם לכיוון כולו מסה. גרביטציה היא כח חלש,
שמצליח לשחזר את כל האנרגיה לכולו מסה רק כאשר המרחק (D ) בין-חלקיקי יסוד-החומר הוא אפס. מאז המפץ הגדול, שמהותו הרזולוציה, ההפרדה, בין חלקיקי יסוד-המסה, הגדלת ה- D מאפס, ממשיכות כל תצורות המסה עד וכולל חלקיקי יסוד-החומר (גרביטונים?) ליהפך לרסיסים, להשתחרר כאנרגיה, להניע את תצורות המסה שעדיין לא הומרו לאנרגיה.

הגרביטציה היא המונותאיזם והבראשית של היקום פשוט מפני שהיא הגורם הקובע הכל ביקום, וזאת מפני שבסופו של דבר הכל ביקום מורכב מחלקיקי יסוד המסה. (גרביטונים?)

(בסוגריים, גם בחיים, בביוספרה שלנו, הכל מורכב ונקבע ע’י הגנים, ה- RNAs , שכל החיים הם תולדת  האבולוציה שלהם)

אז מדוע קצב השתחזרות מסת היקום לאנרגיה חיב להיות קבוע? כי מה שקובע את כיוון ההמרה של המסה הוא הברירה המחויבת בין כן או לא, בין להתאחד או להיפרד והגורם המכריע הקובע את קצב ההמרה הוא  השיוויון המחויב בין שני הצדדים של המישוואה הנ’ל. כל אחד משני צידי המשוואה מנטר את, ומפקח
על הצד השני…

תהליך ההמרה שהתחיל במפץ הגדול אינו כמו תהליך “כן או לא” ו”להתאחד או להיפרד” אצל בעלי חיים. אנו, בעלי חיים קיצרי ימים, חושבים-מדמינים כי אנו חיים זמן-מה במצב ביניים בין לבין, להיוולד  ולמות להתאחד ולהיפרד. רק זמן-מה, כי למצבנו אין משקל ביקום, הוא לא ישפיע על היקום, ובסופו של דבר היקום יהיה הקובע לנו. אך בדיעבד היקום אינו עוצר במצב ביניים. היקום זורם עתה לכיוון כולו אנרגיה כנגד גרביטציה, כנגד הנטיה שלו בחזרה  לסינגולריטי, וצובר בחורים שחורים את הגרביטונים המשתחררים ויהיה בדרך חזרה  לסינגולריטי כאשר יאזל הדלק m.  בדיעבד לא רק החיים אלא כל תצורות המסה מתקימות זמנית כל עוד הן אוכלות אנרגיה… אוכלות או נאכלות…מסה או אנרגיה…זו הברירה הטבעית.

את תהליך ההמרה שהתחיל במפץ הגדול אי-אפשר לעצור, עד שיחזור לסינגולריטי, וחוזר חלילה…

דב הניס
http://universe-life.com